שבוע של עוגות גבינה – 1

האמת היא, שזאת רמאות, בכל יום השבוע תהיה עוגת גבינה אחרת, חלקן מהבית הקודם, חלקן אחרות.
היום לעומת זאת, פאי פרות – הכי פשוט וכפרי, העוגה החביבה עלי בעולם כולו.
לפני המון שנים עבדתי שלושה חודשים אצל דליה רנו. בשלושת החודשים האלה למדתי המון, יותר ממה שלמדתי בכל השנה שקדמה לסטאז' הזה. היא היתה אישה מוזרה ומוכשרת וגם משובשת להפליא, כמו הרבה אנשים שרוצים שהכל יצא להם בדיוק-בדיוק.  במהלך השנים פגשתי לפחות עשר נשים שטענו בחום שעבדו אצל דליה רנו בתקופה שאני עבדתי אצלה, כמו שאני מכירה המון אנשים שטוענים שעבדו באוקיינוס הירושלמית המיתולוגית בימי הזוהר שלה, למרות שלא היה ולא נברא. מילא.
את הבצק הפריך שלה, דליה עשתה עם שמנת מתוקה. נתקלתי לא מזמן במתכון לפריך עם שמנת מתוקה באחד מפורומי המתכונים, כמובן שבלי שום סוג של קרדיט, הגיוני שמי שהעלתה את המתכון, לא יודעת בכלל למי לתת קרדיט, אז אני נותנת למרות שהפריך שלי הוא שילוב של הבסיסי והגס ביותר עם השמנת המתוקה המעודנת של דליה רנו.
המלית יכולה להתנאות בכל פרי מגיר מיצים – תפוחים, שזיפים סגולים, משמשים או דובדבנים. פחות הולך עם אפרסקים ואגסים.

לבצק:
22/1 כוסות קמח
200 ג' חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כפות סוכר
1/2 כפית מלח
לפורר יחד במג'ימיקס או באצבעות בקערה
8-10 כפות שמנת מתוקה (או מי קרח, ואם צריך עוד כף או שתיים להוסיף, אבל לא להגזים)

לעבד את הבצק יחד עד שנוצר כדור מעט פירורי. עיבוד יתר יגרום לבצק לאבד גמישות (בינינו – גם זה סוג של מיתוס, אבל לא אשבור אותו עכשיו).
להפריד לשני חלקים, לכדרר ולמעוך לפיתה שמנה, לאשפז במקרר לפחות לשעה עטוף בניילון (יכול להשמר עד שבוע במקום הכי קר במקרר).
לפני שמתחילים עם הפאי, להוציא מחצית אחת, לרדד על משטח מקומח מעט, לשטוח בקלתית זרויית קמח ולקפל דפנות כפולות – זאת אומרת, להדק את הבצק בשכבה כפולה לדפנות הקלתית. לדחוף לפריזר עד שהפרות מוכנים.

בינתיים הפרי:
הלכתי על משמשים לא קווטץ' ולא קשים מדי, חמצמצים-מתוקים בשלים בדיוק לעונה הקצרצרה שלהם.
סלסלת משמשים – שטופים היטב, חצויים ומגולענים (האג'ואים הולכים לילדים שעדיין אוהבים לשחק בהם)
בקערה גדולה לערבב את המשמשים עם –
כוס סוכר חום
3 כפות קמח רגיל
אפשר להוסיף תבלינים כשלכל פרי מתאים תבלין אחר – למשמשים למשל, ישתדך סטאר-אניס באהבה רבה, לתפוחים ושזיפים גרד ומיץ מלימון, וניל וזנגביל מגורר ישמח כל פרי, גם כזה מסוכר. גם כמה כפות ליקר/ ברנדי או קלבדוס (לתפוחים), הולך יופי. מי שבעניין של צימוקים/ אוכמניות מיובשות/ דובדבנים מיובשים אפשר להשרות אותם באותו ליקר ולהוסיף למלית.

להעמיד את הקערה להגיר נוזלים משהו כמו רבע שעה או חצי.

להוציא את הקלתית מהפריזר, לפזר על קרקעיתה כף או שתיים לא גדושות של קמח רגיל. הקמח סופח חלק מהנוזלים של הפרי והבוץ שנוצר נהדר. למי שמגעיל אותו לחשוב על רעיון הקמח, אפשר להשתמש בקמח שקדים במקום.
לסדר את המשמשים במעגלים מהחוץ לפנים הקלתית ולערום את אלה שנותרו לגבעה קטנה ונאה במרכזה, לא לשכוח להוסיף מעל את הרכז הבוצי של הקמח-סוכר-מיצפרי שהצטבר בקרקעית הקערה.

לרדד את החלק השני של הבצק, ובחותכן לבבות, פרחים או פילים מצדי, לחתוך המון-המון עוגיות דקות. לבנות מסביב לפאי  שרשרת עוגיות דבוקות  זו לזו עד שהן מכסות את פני הפאי כולו.
לאפות ב180 מעלות 40-45 דקות, עד ששחום, יפה ומבעבע ומיץ משמשים מאיים לפרוץ.

להמס מעט ריבה חלקה כלשהי, במיקרו או מעל להבה, ולהבריש את כיפת הפאי עד להברקה.

להזמין חברים ולהגיש חמים עם גלידה וניל או מעט קצפת רכה במרפסת. למי שיש גינה עם עץ אז בדיוק שם, מתחת לעץ.

מודעות פרסומת

3 responses to “שבוע של עוגות גבינה – 1

  • מיכל

    את כזאת ירושלמית! בשאר היקום קוראים לזה גוגואים

  • מיקי

    ידעתי, ידעתי שהתגובה היחידה תהיה בנושא אג'ואים.

    אתן יכולות לחוש את הכאב? הבן שלי אומר גוגואים! בריש גלי ובלי להתבייש בכלל. זה העונש שלי על זה שלפני שהיגרתי לארה"ב הגרתי לתל אביב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: