שבוע של עוגות גבינה – 2

אין לי חשק ליום ירושלים. בשנה שעברה כתבתי פוסט בבית הקודם שלי (מוזר, הוא עדיין בית, קצת ישן וחורק שרבים מהזכרונות שבו מרים לי ועבשים, אבל גם כאלה ילדיים ומלאים באמא שאני ובילדים שלי, וכן, גם באהבה שהיתה ותמה ולא תמיד אני זוכרת את מי שהייתי כשהיא היתה שלי). הנה אחד מתקופה תמימה יותר (באמת הייתי אי פעם תמימה יותר?)

פעם, לפני הרבה שנים, כשעבדתי ברשת הספרים, שקראנו לה בצחוק ממלכת הרשע ולבעליה (המקורי), דה-אז, מיסטר ברנס (תוך חיכוך כפות ידיים נכלולי וצחוק קרקרני). החנות היתה על-יד השוק ואני ביליתי את שעותי בין הספרים או בין דוכני הפרות והממתקים (כמה ממתקים שאכלתי אז, בלי הכרה כמעט). לפעמים נשארתי אחרי שעות העבודה, לבד בין ארגזי מציאות שאין בהן חפץ, בוחרת לי ספרי צילום ועיצוב, מעלעלת במגזינים וקוראת כמוכת אמוק.

קיבלתי את בצק הגבינה הבסיסי והמצוין הזה ממי שהיתה המנהלת, הקצת מוזרה (ויש שיאמרו הרבה). יש נחמה מיידית בבצק, לא באכילה שלו (אם כי כמובן, גם), בעיבוד שלו, ברכות הנעימה שלו, בידיעה שגם אם אני כמעט לא אופה עוד הידיים זוכרות בדיוק-בדיוק איך.

עוגיות מבצק גבינה.

225 ג' גבינת שמנת, למרות שאפשר כל גבינה לבנה אחרת – עניין של העדפה
225 ג' חמאה רכה
2 כפות סוכר
בפוד-פרוססור עד שהתערובת אחידה
להוסיף 2 כוסות קמח
ולתת רק כמה פולסים עד שהבצק מתכדרר

לחלק לשני חצאים ולעטוף כל אחד מהם בניילון נצמד. לתת לנוח במקרר חצי שעה – שעה.
אחרי שהחצי יצא מהמקרר (את השני להשאיר בינתיים כדי שלא יזיע), לשטח אותו ולרדד.
בעזרת צלחת הגשה גדולה ועגולה לחתוך עיגול נאה
ריבה חמצמצה מעשה בית – כזאת של שזיפים או משמשים או דובדבנים, תחמיא לעיגול הבצק, כדאי לפורר מעט ביסקוויטים שיתפס את הריבה בעת האפיה. הכי טעימים אלה ההולנדים, הלוטוסים האלה. גם אגוזים טחונים או קוקוס הולכים יופי.

לחתוך לארבעה רבעים וכל רבע לחתוך לארבעה משולשים גם, כך שיהיו שישה-עשר משולשים.
כל משולש לגלגל כלפי פנים המעגל, כך שיווצרו רוגאלים קטנים
אחרי שמונחים בתבנית אפיה למרוח את העוגיות בחלמון מהול במעט חלב, ולפזר מעט סוכר גס מעל, לעשות אותו דבר עם הכדור השני.
לאפות ב190 מעלות 15-20 דקות.

עוד מליות שילכו טוב – קינמון וסוכר ומעט אגוזים זרויים, מעל חמאה מרוחה בנדיבות, ממרח שוקולד, מהנוטלות הקנויות ועד לממרח ביתי, חמאת בטנים מנוקדת פצפוצי שוקולד, ואם מתפרעים מאד – ממרח לוטוס מתוק מדי וטעים בצורה שערורייתית.

ומהצד הפשוט של הבצק, אפשר לרדד אותו סתם לשני משטחים, על אחד לפזר מה שאוהבים, מתוק או מלוח, מפרוסות פירות ועד ברוקולי חלוט קלות וגבינות חרפרפות, ולאפות כפשטידה או עוגונת. ככה ההיא, המנהלת ממלכת הרשע, היתה עושה עם פטריות מכל סוג.

כשהעוגיות מוכנות (אפשר להקפיא חלק בקופסא אטומה כי יוצאות המון), להכין אמריקנו ביתי ולכרסם עוגית עם טעם שהאופות בקיבוץ היו מתגאות בו.
אני יודעת שכל בלוג שמכבד את עצמו מצלם ומעלה תמונות. אצלי אין. אני כותבת למילים שלי טעם ומרשה לדמיון של הקוראים שלי להמציא את האימג'ים בעצמם. ככה אני אוהבת.

מודעות פרסומת

2 responses to “שבוע של עוגות גבינה – 2

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: