מטמורפוזיס 1

איך שהימים מתחממים ומתארכים, כל הכלבים מגיעים לגינה עם ההורים שלהם.

אנחנו יושבים על הספסל, אבא של נפתלי ואני, הוא מספר שבנו יוצא למשלחת לפולין הלילה. "אותו כבר לא נשלח," הוא מחווה לעבר נפתלי שקופץ קפיצות לא מתואמות ברגליו הארוכות, "הוא תינוק, לא נראה לי שהוא יעמוד בעומס הרגשי."

יש חבורה שלמה של צעירים, ילידי הסתיו החורף כמו גם כמה בוגרים יותר שמנהיגים ביד רמה, שבאים ומתרוצצים בדבוקה מרשימה. מרגו, קטנה וכבשתית רצה על ידם. "תראה אותה, " אני אומרת, "היא כמו הילדים שמשחקים על-יד החבורה של המקובלים ואחרכך חוזרים עם חוויות כאילו שהיו ממש מרכז ההתרחשות." "זה עצוב," אבא של נפתלי אומר. "זה עצוב אם זה היתה לה מודעות לזה שהיא לא ממש בחברה," אני עונה. כנראה שמצאתי את הכלבה הכי מתאימה, מספיק חברותית אבל תמיד קצת בצד, צריכה מעט אינטראקציה באחד על אחד והרבה להתבונן על כולם מתחת לספסל או מקצה הגינה. לרוץ בדיליי של כמה שניות ולהרגיש מלאת אנרגיה ושמחה כאילו שהיא הפעילה את כולם. אאוטסיידרית, אבל זה מה שמתאים לה.

היום לפני שנה ירד גשם כבד. נסענו ג. ואני כל הדרך עד לגשר הזיו לקחת גורת טרייר חומה וקטנה עם פסים אינדיאנים על הפרצוף הבובתי שלה.

כמה ימים לפני כן, הושלכו ארבעה גורים בצד הדרך על יד שער הקיבוץ, שלושה טריירים וג'ק ראסל אחת. הם נאספו לכלביה טובת הלב בקיבוץ ופורסמו. ראיתי את הקטנה החומה הזאת והבנתי שהיא צריכה להיות שלי. מעטים הרגעים שבהם יודעים משהו ידיעה מוחלטת, שלא מושפעת מכלום, שאין לה קשר הגיוני כזה או אחר, שלא מושפעת משום התגלגלות מחשבתית. הרגע שבו מבינים שמאוהבים הוא כזה בדיוק. למה לא התאהבתי בעשרות הכלבים שבתמונותיהם צפיתי לפני מרגו, אין לי מושג. מין הסתם היו בהם יפים, נבונים ומכמירים יותר ממנה, ובכל זאת, היא.  וככה נסענו יום לפני יום הולדתי הארבעים, לאמץ לי מתנת יומולדת שעירה וחומה.

אני לא אוהבת כלבים. כלומר, אני אוהבת כלבים, אבל אף פעם לא חשבתי שאגדל אחת. חתולים תמיד היו, אני מבינה אותם והם אותי. אודליה, כרית הנוי האפורה, היורקת, בת ה12, קיבלה את מרגו בחוסר חיבה בוטה מחד, ובהצמדות ילדותית עד תינוקית אלי מאידך. הפגנת הבעלות שלה היתה מופרזת בהחלט. עד היום, שנה אחרי, היא מקפידה לגשת לאוכל של מרגו, לגרש אותה ולרחרח בקערה שלה ואחרכך לסובב את הגב ולהרשות לכלבה לגשת לאכול. כיום יש שלום קר בבית, מרגו משתוקקת להיות חברה של האפורה השעירה, מתרפסת ומתהפכת. אודליה מרשה לה לפעמים לרחרח אך לרוב נשארת מרוחקת וסנובית. נו, חתול.

השנתיים האחרונות היו שנתיים של שינוי אדיר מבחינתי, לא כזה שרואים ושמים לב אליו מבחוץ (אם לא לוקחים בחשבון ירידה מאסיבית במשקל), למרגו היה חלק מוזר ומלהיב בשינוי הזה. תינוקת טפשונת (הרבה פחות טיפשה ממה שחשבתי, דווקא יצור מבריקה בדרכה), שמילאה את הבית באיזשהי אקטיביות שונה מזאת של הילדים. הטיולים בחוץ הפכו לעניין משפחתי ובימים יפים נמשכים על פני אחרי צהריימים ארוכים ומשמחים. אחוות בעלי הכלבים המוזרה והנעימה, קצת כמו אחוות האמהות הצעירות, מדברים עם אמא של לוקה או עם אבא של דייגו (שני שמות נפוצים במיוחד אצל כלבים). עצם היציאה מהבית ואיזו קלילות שזרה לי ונכנסה בצורה טבעית כל כך לחיי.

כל הקלישאות נכונות, כלב מכניס שמחה אמיתית לחיים, משהו נפתח כשמגיע בעל חיים כזה. גידול של כלב שונה לגמרי מגידול של חתול וההרגשה כלפיו היא אחרת. מרגו הקטנה, כרובית השמחה שלי, הרומניה גוגוצי – שכמו נלקחה ממחזה חנוך לויני שכוח, היא הדבר הכי מתוק, פותח לב וממלא עליצות שנתקלתי בו בחיי הבוגרים. אין דבר שמשמח אותי יותר מההתאהבות הטפשית בתמונה של גורת טרייר, נסיעה בגשם שוטף עד נהריה ובחזרה, וההחלטה לתת לה בית ולתת לעצמי אותה.

מעשים טובים, סופם שהם גורמים טוב גם למי שעשה אותם מלכתחילה.

 

גוגוצי בורוד

מודעות פרסומת

5 responses to “מטמורפוזיס 1

  • גילי אחת

    בתור הג' שנסעה איתך אז ועודדה בהתלהבות את כל התהליך, אין לי אלא להזיל דמעה, להתפעל בשקט מהצד נוכח כ- ל מה שהמטמורפוזה הזו הביאה בכנפיה ולהעריך עד מאד כל שעל וצעד, כי יש על מה.
    חיבוק.

  • meravadler

    הרשומה הזו שלך באה לי כל כך בדיוק בזמן. את החמין הזה שנקרא "לאמץ כלב" הצבתי על אש קטנה לפני כמה שבועות. הוא מתבשל לאט ובשקט ואני בטוחה שבבוא הרגע המדויק, אפתח את המכסה והכל יהיה מוכן ואז אחפש לי את הכלבה להתאהב בה. מאוד מחכה לזה.

    • yaelasya

      את תדעי מה הרגע המתאים.
      את יודעת כמה שאני טיפולית ורוחנית, אבל לכלבים יש ערך כזה, טיפולי, מרפא ומועיל ולו בשל השמחה שהוא מכניס. שלא לדבר על הילדים שבשבילם זה עולם חדש ומלא אהבה מהזן הכי בסיסי וטוב.

      חכי עוד קצת ואיזה כלב ישבה את ליבך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: