מטמורפוזיס 3. כל אחת והסיפור שלה – הגרסה הלבישה

"תראי אותי, אני נראית בול ספרנית." אני אומרת לבעלת החנות הצנומה, שלבושה כמעט תמיד אותו הדבר – ג'ינס שחורים פשוטים, אוקספורד מהוהות וסריג שחור קטן שמעליו מתאבכים תלתלים לא מסורקים, מבטא ואטיטיוד צרפתי. אני מודדת שמלת חלומות מכותנה בכחול עבודה (זה הצבע שאני הכי-הכי אוהבת עוד מימי המחנות העולים, מהקיבוץ, מתמיד. לא עומדת בפניו), כפתור אחד  סוגר מחשוף ושרוך ארוך כרוך כמה וכמה פעמים סביבי וקשור ברישול. "את יפה בתוכה," היא אומרת, מחמיאה לשמלה, ואחרי שהיא בוחנת אותי בענייניות מכל הכיוונים בידיים משולבות על החזה חורצת, "אל תקחי אותה עכשיו. אם היא צריכה להיות שלך, היא תחכה לך."

בעלת החנות יודעת את ערכם של בגדים, היא מתייחסת אליהם בכבוד וברצינות. הם יקרים, לא אופנתיים במוצהר ובעלי שיק נצחי, כאלה שיגורו בארון שנים. אני מוכנה להקשיב לה, לא לקנות בפרהסיה שלושה-ארבעה פריטים. למדוד, לחשוב, ללכת עם המחשבה והטעם המתגבש, לחשוב עוד קצת וכמו שהיא אמרה – אם היא צריכה להיות שלי, היא תחכה.

כזאת אני רוצה להיות, מזוקקת. מדויקת. מכניסה רק את מה שצריך לגוף, לארון, ללב. לאישה אטית כמוני מתאימה גישה אטית ומבוררת. פעם רו ואני הסתכלנו על זיקית, אולי רבע שעה היא טיפסה על ענף פצפון, רגל – הפסקה. רגל – הפסקה. וווופ לשון זריזה במיוחד לוכדת זבוב. לעיסה עצלה. הפסקה. במשחק ההכרות 'איזה חיה את' , אני נוטה לומר שאני לוטרה, כי זאת החיה שהייתי רוצה להיות, אבל אני זיקית. וזה מה שאני מנסה לעשות בארון שלי, לקנות רק את הפריטים שאני יודעת שאוהב לנצח ושלא ימאס לי מהם, כמו הבושם שריחו מלווה אותי מאז ומעולם ואני כבר לא מכירה את עצמי בלעדיו, כמו הליפסטיק  עם הצבע המדויק. ארון שכל בגד ובגד בו אהוב ונכון לכל עת, לא לעונה אחת אלא לתמיד.

בשנים האחרונות אני עוברת שינוי גדול, פנימי וחיצוני.  במשפט אחד – פעם הייתי רזה, אחרכך השמנתי והייתי שמנה מאד שנים ארוכות, אחרכך חזרתי להיות רזה. מצחיק לפשט זאת כך כשזה תהליך שמבחינתי נמתח כמו מסטיק לפחות 5-6 שנים של עבודה רגשית מעמיקה ומייגעת לפרקים וגם כזאת שלא נראית כלפי חוץ אבל אני יודעת כמה התקדמתי. בשנה וחצי האחרונות, הגעתי למקום שבו יש הלימה בין מי שאני בפנים ומי שאני בחוץ ומעולם, מעולם, מלבד ההריון הראשון שלי, לא הרגשתי כל כך שלמה עם מי שאני, שמחה ומרוצה בי ובכסותי. כמו שאמרה לי אישה אהובה 'כל כך נכון להיות בגוף שמגיע לך.'

פעם שמעתי את אייל שני מדבר על הסיבה שבשלה אנשים מוכנים לשלם הרבה מעבר ליכולות שלהם בקייטרינג לחתונה. הסיבה, הוא אמר, היא מי שהם רוצים להיות בעיני עצמם. לא הם עצמם, הרגילים, היומיומיים, אלא איזו משאת נפש, איזה מישהו אחר שמתגלגל, נראה אחרת, אוכל אחרת, מגיש אחרת, מרגיש אחרת. בשביל הרגשת היחודיות והשוני המגדיל ומבדיל, אנשים מוכנים לעשות הרבה מאד. כך גם בבגדים. כמי שאוהבת מאד בלוגי אופנה וההנאה הקטנה והמציצנית שלה הוא פורום אופנת נשים וגם כממציאנית עלילות קומפולסיבית, אני לא יכולה להמנע מהסיפורים המפורטים שאני בודה על דמויות פיקטיביות וקיימות וגם כמובן על עצמי בבחירות שלי (מה שבטוח, כולן, ממש כולן, בטוחות שהן מתלבשות נפלא, יחודי ושיש להן סגנון מאפיין, רובן המוחץ טועה). היכולת ליצור תמונה קטנה ומספקת בתוך בגד (או קריאה של ספר מסוים, או שימוש בבושם ספציפי, או אכילה של ביצת עין), מימוש הפוטנציאל הגלום בבגד שיהפוך את הלובשת למישהי מסוימת (ועוד לא התחלתי לדבר על מותגים מסוימים שרק מלדמיין את עצמי לובשת אותם אני הופכת לסצנה בסרט של רוהמר).

אז מה הסיפור שהבגדים שלי מספרים עלי.

משחק בגדי הספרנית שלי – חצאיות מנומסות, סראפנים, סריגים קלילים מונחים על חולצת כותנה מכופרת, מבט מודד מעל למסגרת המשקפיים ואיזו הערה קטנה, יובשנית ועוקצנית במידה.  משחק התיכוניסטית – באולסטאר, ג'ינס וסווטשירט (או חולצת פסים שגרמה לי לזמזם יום שלם papa don't preach). משחק הירושלמית הספק דוסית – חצאית מקסי חמודה, חולצת כפתורים קטנה או טי-שירט, שמלה שלא ברור אם היא מהוגנת או כלל לא יחד עם הפלירט האוטומטי שמתלווה לבגדים האלה.  אבל כל אלה הם ביני לביני ומשוחקים בהומור עצמי רב מדי ובמודעות גדולה לעד כמה הם משרתים אותי ברגע נתון ולא קשורים במאום לאיך שאני נראית או מתקבלת בעיני המתבונן. בגיל 41 נוח לי להיות מי שאני – חולמת חלומות לא פרקטית ולבושה לעילא, לפחות בראשי מלא המוך והקפיצים.

מודעות פרסומת

13 responses to “מטמורפוזיס 3. כל אחת והסיפור שלה – הגרסה הלבישה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: