עוד עולמות פנימיים

גמרתי לקרא את 'קיץ ללא גברים' של סירי הוסטוט.
בעבר לא חיבבתי אותה כלל, חיוורת מדי, בלונדינית מדי, אשתו של מדי, משתדלת מדי. הספר הזה, הקטן והאינטימי כבש אותי.
אישה יוצאת מדעתה. טוב, לא בדיוק יוצאת, קצת מתכנסת אל תוך דעתה. מתאשפזת. משתחררת. עוזבת את ניו-יורק וחוזרת אל אמא שלה. וכל אותו קיץ מוזר נמצאת ללא גברים, למרות שרוחם של הגברים בחייה ובחיי הנשים המעניינות שמקיפות אותה נמצאת כל הזמן סביב. לאו דווקא משפיעה, אבל שם.
קריאה, כתיבה, שירה, יחסים בין אנשים – נשים ונשים, נשים וגברים, מבוגרות וצעירות, אמהות ובנות, מורות ותלמידות. היחסים של המשוררת עם היצירה שלה ועם יצירות אחרות. ערוב של רגש ואינטלקט וכל זה ב-203 עמודים מהגגים וכלל לא מהודקים וקפוצי תחת. כמעט קלילים – נוגעים לא נוגעים אבל גם מכאיבים מאד.
ועוד אהבתי בסירי הוסטוט את זה שהיא כתבה את הספר הזה ממש בשבילי, בשביל הסיפור הפנימי שלי. של מיה, הגיבורה שלה, כמובן, אבל גם שלי.
"אחרי שהלכו הרהרתי עוד רגע בדמיוני לעומת הממשי, בהגשמת משאלות, בפנטזיה, בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו. הבדיה היא טריטוריה עצומה, כך מסתבר, שגבולותיה מעורפלים ולא ברור היכן היא מתחילה והיכן מסתיימת. אנחנו ממפים מחשבות שווא באמצעות הסכמה קולקטיבית." (עמ' 101).
לספרניות יש סיפור פנימי נהדר, ובכלל, המשפט החביב עלי, בהשאלה מטווין-פיקס, הוא – ספרניות אינן כפי שהן נראות.
העולם הספרני הפנימי הוא הרבה יותר פרוע ומלהיב מהתדמית המהודקת.
כולנו ספרניות ממושקפות, עם גולגול נצחי, קסדת קרה או ליפה מטורללת על הראש. לובשות טווין-סט בצבע לבנדר וקומבינזון בצבע שנהב שמבצבץ תחת חצאית משמימה. תמיד יש איזה סיכה מוזרה על הדש, שערות חתול שדבוקות לאחוריים או לברכיים כי לא טרחו להברישן. ואיזה פיזור נפש חביב או מריר או גם וגם.
לספרניות חיים נסתרים פרועים, קעקועים ופירסינג מתחת לבגדים המהוגנים או רק לבני תחרה מעוצבים. הרגלי הקריאה שלהן פרועים לא פחות ולא, הם לא מסתכמים בנעמי רגן האחרון. הן יודעות לצטט, הן מתייחסות לספרים כאל חברים יקרים וכמות פרטי הטריוויה שמסתובבת להן בראש לא תאמן כלל. הן זוכרות בדיוק איזה ספר יושב על-יד איזה ספר בספריה שלהן ומרחמות על פלאת שתקועה לצד פיקו (אבל כלל לא על מקיואן ומקארתי הבעייתיים, שיסבלו זה מחברתו של זה). ספרניות הן מצחיקות ונבזיות ולעולם אינן מדברות על מין אך מי שמיטיב לראות מעבר לחיצי ההערות היובשניות ולא נבהל מהאנדרסטייטמנט, יכול לזכות לבידור לא רע. לספרניות יש תאוות נדודים והרפתקנות מינורית.
לפעמים אני פוגשת ספרנית ממקום אחר והיא כמוני אבל אחרת. אנחנו קורצות אחת לשניה את הקריצה הסודית של אחוות הספרניות  ויודעות.
"חבל שאני אמיתית, אמרה פלורה. היא רצתה להכנס לבית הקטן, ולחיות עם הצעצועים שלה. חבל שאני לא דמות בספר או במחזה, לא שלרובם הדברים מסתדרים מי יודע מה, אלא שאז אפשר היה לכתוב אותי במקום אחר. אכתוב את עצמי במקום אחר, חשבתי, אמציא את הסיפור מחדש באור שונה:" (עמ' 87)
עכשיו אני רוצה להיות חברה של סירי הוסטוט, של השיער הבלונדיני שלה, של החיוורות המקסימה, של הרעיונות הנבונים שמסתובבים לה בראש.  ובכלל,  אי-ההשתדלות  מלאת הפאסון קוסמת במבט ראשון (גם שלישי ורביעי, בסדר), אבל בהצלחה בהשתדלות, ביציאה מאזור הנוחות, בלרצות נורא, בלכתוב את הכאב הזה יש פי מאה. פי מיליון.
 גלגול אסוציאטיבי קשור ולא-
לפני הרבה שנים היתה לי חברה ירושלמית-ניו-יורקית כלל לא בלונדינית. היא קנתה לי את לויתן של אוסטר ונישקה אותי בגיל 17 בעצם הבריח בצורה כל כך טבעית שאפילו לא הובכתי.
כשהיתה צעירה יותר, היא היתה גרסת שנות התשעים של ג'סה.
מודעות פרסומת

6 responses to “עוד עולמות פנימיים

  • מיקי אחת

    " אמציא את הסיפור מחדש באור שונה:"
    "רציתי לכתוב ספור אהבה",אמרתי,"משהו לא מכאן. להמציא מחדש את החוקים"…
    את מכירה את החתימה שלי ? עכשיו יחשבו שהעתקתי…
    מקסימה כדרכך ותאור הספרניות…ובכן יש ויש. כמו בכל מקום. האין זאת. נשיקה על עצם הבריח זה מצויין. אני אחשוב על זה.

  • michalica

    כן כן! מקיואן ומקארתי יכולים להיות חברים טובים (בלעחס) אני הולכת להיות ספרנית

  • מיקי

    קניתי לי 🙂

    נראה לי מתאים מאוד למצבי הנפשי-רגשי בימים אלה.

  • myreaderlife

    כל כך אהבתי את ייצוג עולמן הסודי של הספרניות. שולחת לך קריצת אחווה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: