אז מה אני אוהבת 1

הנה מה שסוזן סונטג אהבה

אני יודעת רק את זה – אני אוהבת רק מה שאני אוהבת

המשפט הזה כלכך ברור מאליו ובכל זאת לא. אנשים מאלפים את עצמם לאהוב את הדברים שהם לא יכולים לעשות להם undo כמו ילדים או קעקועים. כן, כן, הם אוהבים אותם בכל ליבם מראש ובכל זאת, לפעמים כשהם לא מספרים זאת אפילו לעצמם לא בקול ולא באלם, אולי-אולי הם כן היו מבטלים? לא הכל רק חלק, קצת, קמצוצון.

הם מתרגלים לאהבה, למי שהם כבר אוהבים הרבה זמן או אל מי שהם בוחרים לאהוב. חפצים, בגדים, בעלי-חיים, בני-זוג. הם נזכרים ואוהבים מחדש משהו או מישהו שהם מכירים מאז ומעולם ופתאם רואים באור חדש או באור ישן שעושה חסד.

לפעמים האהבה גדלה עליהם ומשהו שהם בכלל-בכלל לא חשבו ש. ופתאם הם נורא אוהבים. שיר ברדיו שהם לא סבלו בהתחלה, שחקנית מעצבנת שכבר לא מעצבנת כלל, ילד מחוצ'קן בספריה שיום אחד מגלים שעונג לדבר איתו.

לפעמים זאת החלטה לאהוב. סריג מקסים שאם הוא רק יהיה שלהם הם יאהבו אותו לנצח, גורת כלבים  שמגיעה אליהם באורח פלא הביתה, ספר שראו בחלון ראווה של חנות סגורה.

קל יותר לא לאהוב, קל יותר לחיות בתוך לא מוכר ופחדני שלא מאיים על שלוות הנפש (באמת לא מאיים?) קל יותר למצא תרוצים למה לא. בטח יותר נוח. בטח שיותר נוח.

שיר לשנייםעשר במרס – זמרת שגדלה עלי באהבה. פעם היא היתה הQ שלי לעבור תחנה ולעשות פרצוף (ארוך), בגלל הטונציה, היומרה והעובדה שהיא מדבבת במומינים. ברגע מסוים הבנתי שאני ממש אוהבת לשמוע אותה. השיר הזה עושה לי דמעות בעיניים באוטומט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: